נכון שזה נשמע לא הגיוני שמנהל יאהב את כל עובדיו.

חלק מהעובדים פעמים לא הולכים בתלם שלכם ואפילו מעצבנים אתכם!

אז כיצד ניתן לאהוב  עובדים כאלה?

זה בדיוק מה שהבנים של יעקוב הרגישו, הם האמינו שאביהם יעקב לא יכול לאהוב את כל בניו בנוסף לכך הוא הבליט בכל עת את העדפתו ליוסף על פני אחיו "וְיִשְׂרָאֵל, אָהַב אֶת-יוֹסֵף מִכָּל-בָּנָיו כִּי בֶן-זְקֻנִים הוּא, לוֹ; וְעָשָׂה לוֹ, כְּתֹנֶת פַּסִּים. וַיִּרְאוּ אֶחָיו, כִּי-אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל-אֶחָיו וַיִּשְׂנְאוּ, אֹתוֹ."

זה נראה מהצד כאילו הוא מתגרה בבניו במכוון או מתוך חוסר מודעות. הדבר ניכר במיוחד, כאשר הוא מעניק ליוסף את כתונת הפסים. דבר אשר הוביל את האחים להתנקם ביוסף.
דוגמה מהחיים- הייתי בסדנה שמנתה 30 אנשים. בשלב מסוים במעגל כאשר הגיע תורי לדבר הבטתי בעיניים לכל אחד מהסובבים ואמרתי להם שאני אוהב אותם! לאחר הסדנה המנהל שלי ניגש אלי ואמר שלא יכול להיות שאני אוהב גם את הפחות טובים בצוות. עניתי לו שאני לא מסתכל על החולשות שלהם אלא על החוזקות שלהם וזה מה שאני אוהב בהם.
מכיוון שבכל אחד יש את החוזקות המיוחדות שלו!
מוסר ההשכל- להיות מנהל זה לתת יחס שווה והזדמנות שווה לכולם כדי שהארגון יתפתח וכולם יהיו מחויבים לחזון הארגוני. ככה אחד משלים את השני ולא מתחרה בו.
מנהיגות זה לראות את החוזקות של כל אחד, להעריך את זה ולחבר בין כולם!